1חזון. נו"ן חזון נוסף:2בן אמוץ. ויש בדברי יחיד כי כל נביא שנזכר שם אביו גם הוא נביא ויש מי שאומר שהוא מזרע המלוכה, כי אמוץ ואמציה אחים היו, על כן לא יכלו רשעי ישראל להרע לו כאשר הרעו לירמיהו. והנה כתיב גוי נתתי למכים ישעיהו נ' ו', ועל דרך הפשט כי כל נביא שנזכר שם אביו הוא גדול ונודע סודו בדורו, ויש מהם שהוא נביא ויש שאינו נביא, כמו נאם דוד בן ישי שמואל ב' כ"ג א' והנה דוד איש האלהים דברי הימים ב' ח' י"ד וכאשר נאמר יהוא בן נמשי מלכים א' י"ט ט"ז אין נמשי מלך, והנה מצאנו בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא ד"ה ב' ל"ב ל"ב והנה יתכן שיהיה הנביא שב אל ישעיהו או שיהיה דבק עם אמוץ. וכאשר מצאנו אל ישעיהו הנביא בן אמוץ מלכים ב' י"ט ב' ידענו כי הוא הנביא, וכן הזכיר אבות צפניה צפניה א' א' בעבור חזקיהו:3וטעם אשר חזה על יהודה כי רובי נבואותיו על ערי יהודה שיתפשם מלך אשור ועל ירושלם שנמלטה מידו, וכן מחצי הספר על גלות יהודה, כי לא הזכיר שאר השבטים:4ונבואתו היתה בימי עוזיהו. והקרוב אלי כי בשנת מותו התחיל להתנבאות כאשר אפרש עוד. ועל דרך הפשט כי בימי חזקיהו מת. כי אילו נמשכו ימיו עד ימי מנשה היה זה כתוב. ויש בדברי יחיד שהרגו מנשה, בעבור שאמר ראו עיני ישעיהו ו' ה', ואם הדבר קבלה הוא האמת:1שמעו וגו' והאזיני. יש מלות נגזרות משמות והם פעלים, כמו והאזיני ארץ והטעם הטי אוזן, והנה אין הפרש על דרך הפשט בין שמעו ובין האזינו, והחל לקרוא לעדים שהעיד משה לישראל, כי אבד תאבדון דברים ד כו והנה בא העת:2כי יי דבר. אחר שהשם הוא המדבר שמעו דברו, או כי יי דבר שתשמעו:3בנים. נמשלו ישראל לבנים שאין כח להם, והאב גדלם ורומם מעלתם על בני גילם:4והם פשעו בי. שיצאו מתחת רשותי כמו ויפשע אדום מתחת יד יהודה מלכים ב ח כב על כל דבר פשע שמות כב ח:1ידע וגו'. הזכיר השור והחמור כי הם הנמצאים תמיד עם בני אדם:2אבוס. מקום אכילתו, והוא במקום מוכרת וסמוך שוה, וממנו וברבורים אבוסים מלכים א' ח' ג' ומשור אבוס משלי ט"ו י"ז פעול, והטעם שהוא עומד באבוס:3ישראל לא ידע. והנה הבהמות טובות בדעת יותר ממנו:4ועמי לא התבונן. הטעם כפול כדרך רוב נבואות, ושירת האזינו גם משלי בלעם, והטעם, כי אני גדלתי' והם לא הכירוני:1הוי. יש מפרשים ה"א תחת אל"ף, כמו אדורם מלכים א' י"ב י"ח הדורם דברי הימים ב' י' י"ח איך שמות ב' ו' ט' והיך דברי הימים א' א' י"ב, ולפי דעתי שהוא סימן קריאה, ועיקר המלה מגזרת היה, בעבור שמצאנו הוי הוי ונוסו זכריה ב' י' הוי ציון המלטי שם י"א, על כן אמר אחריו לנוכח על מה תכו:2כבד עון. שם התואר והו' סמוך כמו ערל לב וערל בשר יחזקאל מ"ד ו':3זרע מרעים. בעבור היותם הם עם אבותיהם רעים, או הטעם כמו אביך האמורי ואמך חתית שם ט"ז ג' כאשר אפרש:4משחיתים. נפשם או דרכם:5עזבו את יי. הטעם עבודת השם:6נאצו. הכעיסו:7נזורו אחור. מגזרת וינזרו מקדשי ויקרא כ"ב ב', על משקל ולא יכולו שמות ח' י"ד, ואם איננו במקום מוכרת, ורבי' אמרו שהוא מבניין נפעל, כמו נכונו ללצים משלי י"ט כ"ט, מגזרת זר:1על מה תכו. תי"ו תכו לרגליך דברים ל"ג ג' שורש כמו ושפו עצמותיו איוב ל"ג כ"א, ובמקום הזה הוא לנוכח, והטעם, כל מה שתכו תוסיפו אתם עוד למרוד, כי הראוי היה לעשות תשובה, כמו ובעת הצר לו ויוסף למעול דברי הימים ב' כ"ו כ"ב:2סרה. תחסר מלה או דברה, מגזרת סורר דברים כ"א י"ח. או יהיה שם:3כל ראש לחלי. פי' על מה תכו כי כל ראש מוכן לכל חולי. והזכיר הראש והלב, כי שניהם הם השרים:4דוי. תואר השם כמו גנב תהלים נ' י"ח סלח שם פ"ו ה':1מכף. מתום. מקום שיש בו תום, כמו בריאות, והוא משונה בדקדוק, כי היה ראוי להיות על משקל מעוז ישעיהו כ"ה ד', וכמוהו אין מתום בבשרי תהילים ל"ח ד', ויאמר רבי משה הכהן ז"ל כי הוא כמו מתים בעבור שמצא מעיר מתים שופטים כ' מ"ח, והטעם אין בהם מה שיש למתים, והוא מעט רחוק:2ותחסר מלת רק. אין בו מתם רק פצע וחבור', וכמוהו אין טוב לאדם שיאכל ושתה קהלת ב' כ"ז:3פצע. ריצוץ העצם:4וחבורה. מכה שתתחבר אליה הלחה:5טריה. שאיננה יבשה כמו כמו לחי החמור טריה שופטים ט"ו ט"ז וכן בלשון ישמעאל:6לא זורו. כמו יזר את הגזה שם ו' ל"ח, כי המכה לא תרפא עד שתוזר הליחה.7גם חובשו כטעם עוצר וחתול, ומגזרתו לא אהיה חובש ישעיהו ג' ז':8בשמן. שהיה ראוי לה:1ארצכם וגו'. הנוכר למעלה, משל שנלקחה כל ארצם, ויש מהם שממה שאין שם אדם, ויש מהם שרופות אש, ויש שזרים אוכלים תבואתה:2אוכלים אותה. כטעם בעצבון תאכלנה בראשית ג' י"ז:3וטעם כמהפכת זרים. פי' ארצכם שממה, ויתכן היות זרים מגזרת זרם ישעיהו ל"ב ב' ויהיה המ"ם שורש ולא לשון רבים ויהיו שנים משקלים:1ונותרה. הטעם שערי יהודה הבצורות תהיינה נתפשות ולא תותר רק ציון:2כסוכה בכרם. מקום השומר והטעם על השכינה:3כמלונה. מקום ללון השומר בשדה קישואים:4כעיר נצורה. חרבה כמו ובנצורים ילינו ישעיהו ס"ה ד':1לולי וגו'. דברי הנביא בעבור ישראל:2כמעט. דבק עם שריד בעבור טעם המפסיק, כי עיקר גדול הו' לשמור דרך הטעמים:1שמעו וגו'. זאת תשובת הנביא בעבור שאמרו הם כסדום היינו, אמר אילו הייתם כן, כן הדין, כי שריכם הם כשרי סדום, וזה טעם קציני סדום, והעם כעם עמורה:1למה וגו'. הטעם למה אשאירכם עוד בארץ בעבור רוב עולותיכם, ומלת שבעתי כדרך בן אדם דבר הכתוב, והאמת, אם ארעב לא אומר לך תהלים נ' י"ב:2אילים. הם גדולים:3מריאים. מין ממיני השור, וגדול ממנו וחלבו אסור, והגאון אמר שהוא מלשון משנה שבת כ"ד ג' כמו בריאים:4פרים וכבשים. הם קטנים:5ועתודים. גדולים והם התיישים, העולים על הצאן בראשית ל"א י':1כי. לראות פני. כמו לפני, כי אין פני פעולים:2רמוס. שם הפועל:1לא תוסיפו. ציווי כמו לא תוסיפו על הדבר דברים ד' ב':2הביא. כמו להביא, כי מנחתכם היא שוא בעיני, והקטורת היא תועבה:3חדש. מפורש בתורה במדבר כ"ח י"ד שהוא ראש חדש:4קרא מקרא. שתקראו אותם מקראי קדש ויקרא כ"ג ב' והזכירם עם העולות והמנחה בעבור המוספים:5לא אוכל און. תחסר מלת נשוא, כמו חמור לחם שמות א' ט"ז כ':6וטעם ועצרה כמו מעוצר וממשפט לוקח ישעיהו נ"ג ח', שלא תעשה כל מלאכה הטע' לא אוכל לסבול און עם עצרה, כי מה תועלת יש לעצרה עם און:1חדשיכם. היו עלי לטורח, על כן אסירכם וישבתו:2נלאיתי נשוא. דרך משל:1ובפרשכם. בא הרי"ש בחיר"ק תח' פתח קטן:2אעלים עיני מכם. והטעם שאסתיר הרחמים מכם.3וכן אינני שומע, והטע' שלא אושיעכם.4בעבור כי ידיכם דמים מלאו, והטעם שפיכות דמים:1רחצו הזכו. הטעם רחצו ידיכם מהדם ששפכו:2הזכו. מבנין התפעל ובולע התי"ו בדגשות הזי"ן, כמו ולקח למטה' ויקרא י"ד ד':1למדו היטב. שם הפועל והטעם להיטב:2אשרו חמוץ. האל"ף תחת יו"ד, והפך זה תתיימרו ישעיהו ס"ו ו':3חמוץ שם התואר, כמו קרוב, מגזרת מעול וחומץ תהלים ע"א ד', ורבי' פרשוהו שיחמצו הדין, והטע' שלא ידינו מיד, ויהיה טעם אשרו כמו אשרוני בנות בראשית ל' י"ג:4שפטו יתום. דינו משפט יתום שאין לו עוזר, וכמוהו שפטני אלהי' וריבה ריבי תהלים מ"ג א', וכן ריבו אלמנה:1לכו ונוכחה. יש אומר כי ונוכחה דברי השם, כמו ועם ישראל יתוכח מיכה י' ב' והנכון בעיני שהוא דברי הנביא לישראל, כאומרו השם אמר לי שנקבל תוכחת, כי גם הנביא אמר ויסרני מלכת ח' י"א כאשר אפרש:2כשנים. כמו שני התולעת שמות כ"ה ד', והטעם הפך כי אם תכבסי בנתר ירמיה ב' כ"ב, כי יסור העון ותשובו נקיים מכל חטוא, וזה פי' רחצו:3כשלג וכצמר. כפול בטעם:1אם. ושמעתם טוב הארץ תאכלו, שיאכלו הזרים שהזכיר למעלה:1ואם וגו'. הטעם אם תשמעו תאכלו, ואם מריתם תאכלו אכילת חרב, או יחסר אות בי"ת כמו הנמצא בית יי מלכים ב' י"ח ט"ז.2וזה האמת כי פי יי דבר:1איכה. וגו' הנה הוכיחם הנביא ולא שמעו:2לזונה. תחת אישה אחר היותה כאשה נאמנה:3יו"ד מלאתי משפט נוסף כיו"ד גנובתי יום בראשית ל"א ל"ט:4צדק ילין בה ועתה מרצחים. הטעם על זמן עומד כי אין לו סימן בלשון הקודש:5מרצחים. פועל יוצא לשני פעולים, והטעם על הדיינים:1כספך. דרך משל על השופטים ועל השרים, על כן אחריו שריך סוררים, והטעם המובחרים שבהם הם סיגים:2ה"א מהול שורש ואין לו ריע במקרא:1שריך. שלמונים. מגזרת שלם ישלם שמות כ"ב ה'. והטעם שהיו מטי משפט, ואומר הדיין תן לי כך, ואני אשלם לך הגמול בהשפטך עם רעך:2יתום. שלא יפחדו ממנו אינם עושים לו משפט:3וריב אלמנה. שיש לה, לא ירצו לשומעה, על כן לא יגיע אליהם:1לכן נאום. הוא שם כמו וינאמו נאום, והאומר נם תחת נאם הוא נם, כי לא יעלם האל"ף:2וטעם האדון בעבור השופטים שהם אדוני הארץ:3וטעם יי צבאות, שהוא באמת אדון והצבאות לעדים, ולמה נסמך השם לצבאות מפורש בשמואל:4אביר ישראל. שהם במטה כנגר צבאות מעלה, כי גם הם יקראו צבאות השם ככתוב בתורה שמות י"ב מ"א:5הוי. כמו אוי להם בעשותי כך:6אנחם. אמצא נחמה כי הכעיסוני, על דרך לשון בן אדם:1ואשיבה ידי. מכתי, כמו הנה יד יי הויה שמות ט' ג':2כבור. כאילו כבורית, והנכון שהוא כבור ידי תהלים י"ח כ"ה:3וטעם סיגיך בעבור שאמר בתחילה כספך היה לסיגים:4ויאמר רבי משה הכהן נ"ע כי השבעה מיני מתכו' לא ימצאו במקר' על לשון רבים, והנה שכח כל בדיליך:1ואשיבה שופטיך. הטעם שיגלו ישראל ושופטיהם, גם יסורו שופטי אחז ויעמיד חזקיהו שופטי צדק כי כן כתוב:2כבראשונה. כימי דוד ושלמה, והבי"ת נוסף:1ציון. בעבור המשפט תפדה מיד סנחריב:2ושביה. יפדו הם שעשו תשובה:1ושבר פושעים. היוצאים מתחת הרשות, והם חמורים מחטאים, והטעם על כל ערי יהודה הבצורות שנתפשו:2ועוזבי יי כפול כמשפט:1כי. מאלים. מגזרת אלה בראשית י"ח ו' וחוברה על סימן זכרי', כמו נשים, גם שלש סאים, והעד מהגנות:2יש אומרים כי יו"ד יבושו תחת תי"ו הנוכח, וכמוהו אמרו רבים, ולפי דעתי שהוא דבק עם יכלו, ואחרי כן שב לדבר עם הנוכח, וכמוהו רבים:3ותחפרו. כמו תבושו:1כי וגו'. אחר שאמר שיבשו מהאילים שחמדו וגזלום, המשילם לאלה שנבלו עליה:2ודקדוק נובלת עליה שהי' כן מפאת עליה וכן ותאבדו דרך תהלים ב' י"ב, וכמהו שנאמר בוידוי קשינו עורף, והנה התברר כי מאילים מגזרת כאלה, והנה אחרי כן וכגנה:1והיה החסון. תקיף והוא תואר השם, כי השם הוא חוסן:2לנעורת. הוא שינוער מהפשתים:3לניצוץ. כמו שביבים, וכמוהו ונוצצים כעין נחשת קלל יחזקאל א' ז', והטעם על הפסילים שיחזקום שלא ימוטו, הפועלים בעת צרתם, בעבור שלא הושיעום,, ישרפום גם הם ישרפו:4וזה טעם ובערו שניהם. כמו מדוע לא יבער הסנה שמות ג' ג':5ואין מכבה. ואין עוזר: